יום חמישי, 5 במאי 2016

רפלקציה

מיום קבלת המטלה, הרעיון של לכתוב יומן מנקודת מבטה של דמות מהתנ"ך נראה לנו מעניין, ידענו שזו הזדמנות "לצלול" אל סיפורים, פרשנויות, מערכות יחסים ורגשות. טלנובלה ממש. יאללה מתחילים.

הייתה לנו קצת התלבטות באיזה דמות לבחור – הרי כל הדמויות בתקופת האבות הן דמויות שעברו המון נקודות חשובות בחייהן... אבל התחברנו במיוחד ליעקב אבינו שעבר המון דברים מיוחדים והאירועים בחייו קשורים לדברים שונים ומגוון דמויות. בשל דמותו המעניינת והמיוחדת החלטנו לבסוף לבחור בו ככותב היומן.

במהלך העבודה נחשפנו להמון נקודות מבט חדשות על הסיפורים שאנחנו מכירים "עוד מהגן של שולה" מתוך הפירושים שאנשים שונים כתבו. החל מהסתכלות על יעקב כבחור ערמומי שמשתמש בשוחד ובמרמה כדי להשיג את מה שהוא רוצה (נזיד לקניית הבכורה וקבלת הברכה של אביו במרמה) ועד להצגת יעקב כאדם תמים שנמצא תחת שתלטנותה של אמו ונתון למרותה. המגוון הגדול הזה בין הפירושים היה מדהים, ונהנינו לקרוא את כולם אפילו שידענו שבסוף נתייחס לפרשנויות נבחרות. החלטנו להשתמש בפירושים שנראו לנו הכי מתאימים לספר את סיפורו של יעקב מגוף ראשון. הגענו לעומקים חדשים בדמותו של יעקב אשר לא חשבנו שאפשר להגיע אליהם לפני והם האירו את דמותו באור שונה ומיוחד.

העבודה הייתה מעניינת ומרתקת – הרעיון של לעשות יומן אישי על אחד האבות או האימהות של עם ישראל תוך הצגת פרשנויות שונות לאירועים הוא מדהים. נהנינו לקבל את היד החופשית כיצד להציג את הדמויות התנכיות ולעצב את אישיותן. מדהים להסתכל עכשיו בבלוג של Jacob המתעד את כל החיים שלו ואת מה שהוא עבר.

וכרגיל נהנינו לעבוד יחד בתור צוות Privori שממשיך לפעול במרץ... היה לנו ממש כיף ומי ייתן והיומן של יעקב יתפרסם כרב מכר מפורסם שיכניס לנו מיליונים ונוכל לקנות מלא נזידים.

תודה רבה,
נשמח לתגובות, הערות והארות, פרשנויות נוספות וחומר למחשבה.
אורי ועומר

יום שלישי, 26 באפריל 2016

אהבה יש באוויר

אולי זה הגורל שהפגיש בינינו.
אולי זה בורא עולם.
זה לא משנה
מה שחשוב שאני איתך.

רחל, בעוד אלפיים שנה, כשמישהו ילחין את השיר הזה ויעשה מיליונים, תדעי כמה האהבה שלי אלייך חזקה.

לא מבין את המנהג המוזר הזה של אנשי חרן. רק כשכול העדרים נוכחים גוללים את האבן ונותנים לכולם לשתות ביחד. איפה התחרותיות? איפה כל הקודם זוכה? חיים שלמים עם עשיו היינו בתחרותיות מתמדת. מאבק. כל אחד רצה להיות הראשון. המוביל. המוצלח. האהוב. לא הרשינו לעצמנו לחכות. מה הפלא שכשראיתי אותה – כבר כלום לא עניין אותי. רק הדחף להרשים. להקדים. להוביל. רק שתבחין בי. אז גללתי את האבן לטובת הצאן שלה על חשבון כולם. יצאתי גבר.

הבריחה

הצילו. HELPSOS. עוד ביטויים של פאניקה.

עשיו רודף אחרי.

אבא ועשיו גילו את התרמית. עשיו קיבל פרס תנחומים עצוב למדי – ברכה עלובה. אתה תחיה באזורים ההררים, תכין שמן נחמד, לא דגן ולא תירוש. תחיה על חרבך ותעבוד אצל אחיך (אצלי), ולפעמים תצליח לפרוק עולו מעל צווארך אבל רק כאשר תנדוד. זו הברכה שאני הייתי אמור לקבל (עדיין מעצבן!), אבל זה לא מה שחשוב עכשיו. מה שחשוב זה שעשיו שונא אותי, ורוצה להרוג אותי.


אמא רוצה שאני אברח אל דוד לבן בחרן. אשאר אצלו תקופה קצרה עד שעשיו ישחרר קיטור ואז אחזור. אני לא רוצה לעזוב. אני רוצה להישאר עם אמא. אבל אני לא חושב שיש לי ברירה.

גניבת הברכה

ללא תחרות זה היום הכי הזוי בחיים שלי. כשקמתי בבוקר וישבתי לאכול קורנפלקס, לא הייתי אפילו בכיוון של לדמיין מה הולך לקרות לי היום.

לפי מה שהבנתי מאמא, זה התחיל כשאבא קרא לעשיו לשיחה הבוקר. זה לא קורה הרבה. אבא כבר די עיוור וגם לא כזה מחובר למציאות... הוא קורא לנו לעיתים רחוקות... סליחה, הוא קורא לעשיו לעיתים רחוקות. לי הוא לא קורא בכלל. זה לא סוד שאבא אוהב יותר את עשיו אבל בסתר ליבי זה די מעצבן ואפילו מעליב. הורה לא צריך להעדיף בן אחד על פני השני.

בקיצור, הוא אמר לו שהוא כבר זקן ולא יודע עוד כמה זמן נשאר לו לחיות, ולכן הוא רוצה להעניק לו את ברכת הבכורה, בתמורה לאיזו ארוחה טובה (מה חדש, אבא?).

אז אמא, באמת שהיא הפתיעה אותי, אבל הייתה לה מזימה. היא קראה לי, ורצתה שאתחזה לעשיו ואקבל את הברכה במקומו. בהתחלה לא ידעתי מה להגיד. לשקר לאבא? זה לא קצת... לא מוסרי? מצד שני, גם אבא "לא כזה צדיק", תמיד מעדיף את עשיו ומתייחס רק אליו. מה, לא מגיע לי פעם אחת? אמא חשבה על הכל. היא בישלה את הארוחה, והביאה לי בגדים של עשיו כדי שאם אבא ימשש אותי יהיו לי ידיים שעירות. לא ידעתי שאמא יכולה להיות כזו ערמומית. הלהט שלה סחף גם אותי. רציתי את הברכה הזו, ורציתי שהיא תהיה מאושרת. עשיתי כל מה שהיא אמרה.

כשהלכתי לאבא, הייתי לחוץ. לחוץ בטירוף. הלב שלי לא פעם כל כך מהר מאז שאמא החליקה באמבטיה ושברה רגל. הקול שלי רעד, ואבא הרגיש את זה, אבל למזלי שאר החושים, ראייה, מישוש וריח, דווקא כן שיחקו לטובתי וניצחו את השמיעה. קיבלתי את הברכה. וואו זו ברכה שווה. היא תכלס מבטיחה לי הכל מהכל. לחשוב שעשיו היה מקבל את הברכה הזו ואני הייתי נתקע עם כלום. מעצבן. אבל עדיין, יש לי רגשות אשמה.


אני גם לא בדיוק קיבלתי את הברכה הזו ביושר. בלשון המעטה. טוב אני פשוט אגיד את זה. אני רימיתי בטירוף. אני כותב עכשיו ובוכה. כואב לי על אבא. הוא כבר כזה מוגבל ואנחנו מנצלים את הנכות שלו. לחשוב על ייסורי הלב שיהיו לו כשיגלה את התרמית. אני לא אוכל להסתכל לו בעיניים.

על מזימות ונזידים, ארוחות וערכים

היום זה קורה!
היום אני הולך להוציא את התוכנית שלי לפועל. עשיו הג'ינג'י הזה... משחד את אבא בבשר וקונה את אהבתו... משחק באוכל, אה?! אין בעיה, גם אני יכול. אז זה הולך לעבוד ככה:
עשיו יחזור מהעבודה, רעב ועייף, ואני בתור אח מתחשב אהיה שם בדיוק בשבילו. אחכה לו עם ארוחה חמה – הנזיד שהוא הכי אוהב, האדום הזה. ואני אתן לו לאכול, אפילו את כל הסיר, ואם הג'ינג'י הזה ירצה ללקק את הכף אני גם אתן לו.

אבל
לא בחינם.

קודם – שימכור לי את הבכורה. אני מכיר את עשיו, הוא פזיז ותאוותן, הוא יסכים תוך שנייה.

היום נולדתי. הקדשה מאמא

יעקבי שלי בני יקירי,

זהו היום המאושר בחיי. היום קיבלתי מאלוהים שתי מתנות נפלאות, תינוקות מתוקים ובריאים, חייכנים וחסונים, אותך ואת אחיך.
אתם מתחילים לצעוד את מסע החיים, ואני מציידת אותך ביומן זה שילווה אותך במסע.
מהרגע שהגחת לאוויר העולם לא היה לי ספק שתגדל להיות בחור חכם, רגיש ויפה תואר, מנהיג ואדם חשוב. בכל דרך שאליה תפנה, אני כאן לצידך לחבק, להקשיב ולייעץ.


בברכת דרך צלחה והמון אהבה, אמא

סיפורי האבות בספר בראשית - יעקב שולט


כשישבנו בליל הסדר ושרנו "ארבע אימהות, שלושה אבות...", נזכרנו במחקר שהתבקשנו לעשות על סיפורי האבות בספר בראשית – וניגשנו לעבודה.
בחרנו בדמותו של יעקב, אישיות מרתקת שעברה בחייה לא מעט הרפתקאות, תלאות ואירועים מרגשים. בעבודתנו נכתוב את יומנו של יעקב ונתאר את תולדות חייו, אירועים משמעותיים, מעשיו, מחשבותיו והרגשותיו. כל זה תוך התבססות והתייחסות לפרשנויות שונות. פרשנים שונים אף יגיבו ליעקב על הפרקים שכתב ביומנו :)
יעקב הוא אביהם של שבטי ישראל. העם והמדינה שלנו נושאים את שמו. בעינינו הוא אחת הדמויות המעניינות ביותר בתנ"ך מבחינת סיפור חיים, ואנחנו נרגשים לתעד סיפור זה.

ביבליוגרפיה

בראשית כט, ח' שבט תשע"ה / 28.1.2015
קובי אוז, העדפה מתקנת

בראשית כה, ב' שבט תשע"ה / 22.1.2015
אריאל סרי-לוי, לא הכל סחיר

בראשית כז, ו' שבט תשע"ה / 26.1.2015
גיל קופטש, מדוע רימתה רבקה?