ללא תחרות זה היום הכי הזוי בחיים שלי. כשקמתי בבוקר וישבתי לאכול קורנפלקס, לא הייתי אפילו בכיוון של לדמיין מה הולך לקרות לי היום.
לפי מה שהבנתי מאמא, זה התחיל כשאבא קרא לעשיו לשיחה הבוקר. זה לא קורה הרבה. אבא כבר די עיוור וגם לא כזה מחובר למציאות... הוא קורא לנו לעיתים רחוקות... סליחה, הוא קורא לעשיו לעיתים רחוקות. לי הוא לא קורא בכלל. זה לא סוד שאבא אוהב יותר את עשיו אבל בסתר ליבי זה די מעצבן ואפילו מעליב. הורה לא צריך להעדיף בן אחד על פני השני.
בקיצור, הוא אמר לו שהוא כבר זקן ולא יודע עוד כמה זמן נשאר לו לחיות, ולכן הוא רוצה להעניק לו את ברכת הבכורה, בתמורה לאיזו ארוחה טובה (מה חדש, אבא?).
אז אמא, באמת שהיא הפתיעה אותי, אבל הייתה לה מזימה. היא קראה לי, ורצתה שאתחזה לעשיו ואקבל את הברכה במקומו. בהתחלה לא ידעתי מה להגיד. לשקר לאבא? זה לא קצת... לא מוסרי? מצד שני, גם אבא "לא כזה צדיק", תמיד מעדיף את עשיו ומתייחס רק אליו. מה, לא מגיע לי פעם אחת? אמא חשבה על הכל. היא בישלה את הארוחה, והביאה לי בגדים של עשיו כדי שאם אבא ימשש אותי יהיו לי ידיים שעירות. לא ידעתי שאמא יכולה להיות כזו ערמומית. הלהט שלה סחף גם אותי. רציתי את הברכה הזו, ורציתי שהיא תהיה מאושרת. עשיתי כל מה שהיא אמרה.
כשהלכתי לאבא, הייתי לחוץ. לחוץ בטירוף. הלב שלי לא פעם כל כך מהר מאז שאמא החליקה באמבטיה ושברה רגל. הקול שלי רעד, ואבא הרגיש את זה, אבל למזלי שאר החושים, ראייה, מישוש וריח, דווקא כן שיחקו לטובתי וניצחו את השמיעה. קיבלתי את הברכה. וואו זו ברכה שווה. היא תכלס מבטיחה לי הכל מהכל. לחשוב שעשיו היה מקבל את הברכה הזו ואני הייתי נתקע עם כלום. מעצבן. אבל עדיין, יש לי רגשות אשמה.
אני גם לא בדיוק קיבלתי את הברכה הזו ביושר. בלשון המעטה. טוב אני פשוט אגיד את זה. אני רימיתי בטירוף. אני כותב עכשיו ובוכה. כואב לי על אבא. הוא כבר כזה מוגבל ואנחנו מנצלים את הנכות שלו. לחשוב על ייסורי הלב שיהיו לו כשיגלה את התרמית. אני לא אוכל להסתכל לו בעיניים.
תגובה מאת גיל קופטש: יעקב, אל תצטער כל כך. אמא שלך, כשעשתה מה שעשתה, ידעה בדיוק מה היא עושה. היא הרי לא טיפשה. לא סתם היא רימתה את בעלה העיוור, בידיעה שהתרמית תתגלה בעוד רגע והוא אף עשוי לחטוף התקף לב. לא סתם היא רקחה קנוניה נגד הבן הבכור שלה. לא סתם היא הלכה על מהלך שיביא קלון, חרפה ושנאה בין האחים. היא פשוט ידעה שאין לה ברירה. עשיו אחיך קנה את ליבו של יצחק בעזרת אוכל והעמיד פנים כאילו הוא מתעניין בתורה. לכן יצחק רצה לתת את הברכה לעשיו, עיניו כהו מלראות את האמת הפנימית. רבקה הייתה צריכה להמחיש ליצחק כמה קל לעבוד עליו, וזה מה שהיא עשתה.
השבמחק